בן יוכבד ויששכר, נולד ביום ה' בשבט תרע"ד (1.2.1914) בעיירה שליכטרן, שבסביבת פרנקפורט ע"נ מיין, בגרמניה. יעקב רכש השכלה תיכונית ועבר להכשרה בהיותו עדיין בגרמניה. בשנת 1938 עלה לארץ ויצא לחיי כפר. בעיקר עסק ברפתנות והתמחה בה.

בשנת 1941 נענה לקריאת המוסדות הלאומיים והתגייס לגדודים העבריים שבצבא הבריטי ("באפס"), ואחר-כך עבר לבריגדה היהודית, נלחם בחזית איטליה והשתתף במסע הכיבוש, הניצחון וההצלה של החי"ל עד תום שירותו. עם שחרורו הקים משפחה, התיישב בתל-אביב ויחד עם גיסו פתח בה חנות.

במאי 1948 התגייס לצבא הגנה לישראל. השתתף בקרבות לטרון ובפתיחת "דרך בורמה". משם הועבר, בדרגת טוראי ראשון, אל הגליל. זכה לשבחים בזכות סיוריו המוצלחים בסביבת יחיעם. מאחד הסיורים לא חזרו, הוא וכיתתו. ביום ו' בתשרי תש"ט (9.10.1948) יצאו לסיור בדרך לעבר תרשיחא. הכיתה הותקפה לפתע וכל אנשיה נהרגו. למחרת נמצאו גופות חבריו, ואילו הוא היה בחזקת נעדר כחודש ימים. רק ב-9.11.1948 נמצאה גופתו על גבעת בלטון שעל-יד תרשיחא.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה. הניח אישה וילד בן שנה.